זהו סטנדרט הזהב למהגרים לקנדה - הוא מושך אנשים חדשים המגיעים עם כסף, רצון, מיומנויות והטמפרמנט לפתוח עסק חדש אשר יעסיק תושבים מקומיים, ייצר הכנסות ממסים, יגדיל את הפעילות הכלכלית ויגביר את רווחת הקהילה הקנדית.

 

מחקרים אחרונים מראים כי למהגרים שיעור הקמת עסקים גבוה יותר מאזרחים ילידי קנדה. וככל שהם נשארים בקנדה זמן רב יותר, כך הסיכוי שלהם לפתוח עסק גבוה יותר. יתר על כן, עסקים בבעלות מהגרים יוצרים מקומות עבודה רבים יותר מאשר עסקים בבעלות קנדים וצפויים לצמוח מהר יותר.

 

למרות שהגירה עסקית ברמה הפדרלית מותרת כעת רק לשני זרמים: ויזה עצמאית ויזמת סטארט-אפ, לכל מחוז יש תוכנית מחוזית משלה לאנשי עסקים מנוסים.

 

מרבית המחוזות הקנדיים עברו לתהליך דו-שלבי עבור יזמים מהגרים. ראשית, המבקש מציג תוכנית עסקית עבור המחוז. אם התוכנית אושרה, עליהם להקים את העסק ולנהל אותו שנה לפני שיקבלו מועמדות מחוזית להגירה. זה לוקח כמעט שנתיים לאחר שהיזם יקבל מעמד של תושב קבע, כך לפחות שלוש שנים מהרגע בו הם פונים לראשונה.

​

​